קרה לכם פעם שקראתם סיפור, ובאמצע העלילה פתאום גילו לכם מה קרה בסוף? זה בדיוק מה שקורה כאן עם יואש מלך ישראל. התנ"ך פתאום עוצר את רצף האירועים ומסכם בקצרה את כל תקופת המלכות שלו, את הגבורה שלו ואת המלחמות שניהל, כמו למשל המלחמה שלו עִם אֲמַצְיָה מלך יהודה. הכתוב אפילו מספר על סוף חייו של המלך. אבל מיד אחר כך, התנ"ך חוזר אחורה בזמן וממשיך לספר על דברים שקרו כשיואש עדיין היה בחיים.
למה התנ"ך מקדים את המאוחר ומספר לנו את הסוף באמצע הסיפור? המפרשים מסבירים שיש לכך סיבה חשובה מאוד. בהמשך נלמד על הנביא אלישע. התנ"ך רצה להדגיש בפנינו שיואש אכן היה מלך גיבור וחזק שניצח במלחמות, אבל כל ההצלחות שלו לא קרו רק בגלל שהוא היה חזק. הניצחונות שלו הגיעו בזכות ההדרכה והתפילות של אלישע הנביא. התנ"ך בעצם מלמד אותנו שכדי להבין באמת את הגבורה של המלך, אנחנו חייבים להכיר את הקשר המיוחד שלו לנביא של ה׳. רק אחרי שהמסר הזה ברור לנו, התנ"ך חוזר לפרט את קורות חייו של המלך לפי הסדר הרגיל.