קרה לכם פעם שקראתם סיפור, ופתאום באמצע גילו לכם את הסוף, ורק אז חזרו לספר מה קרה קודם לכן? זה בדיוק מה שקורה כאן.
מצד אחד, כתוב וַיִּשְׁכַּב יוֹאָשׁ עִם אֲבֹתָיו, כלומר שהמלך יואש נפטר. מיד אחר כך מסופר כי וְיָרָבְעָם יָשַׁב עַל כִּסְאוֹ, שזה אומר שהבן שלו, ירבעם השני, התחיל למלוך במקומו והמשיך את השושלת המלכותית לעוד דור.
אבל זה קצת מוזר, כי מיד אחרי שמספרים לנו שיואש נפטר, התנ"ך ממשיך לספר לנו על דברים שהוא עשה ועל מלחמות שהשתתף בהן. אז למה לכתוב כבר עכשיו על הפטירה שלו?
הסיבה היא שבאותו זמן, יואש באמת היה אמור לסיים את חייו. אבל בגלל שהוא הלך לאלישע הנביא, בכה לפניו מכל הלב והראה שאכפת לו, הוא קיבל מתנה גדולה. ה׳ נתן לו אריכות ימים והצלחה במלחמות הבאות, ולכן הסיפור של יואש ממשיך גם אחרי הפסוק הזה.