קרה לכם פעם שהתרגלתם לעשות משהו לא טוב, והמשכתם לעשות אותו אפילו כשאף אחד כבר לא הכריח אתכם? זה בדיוק מה שקרה לבני ישראל. בעבר, היו שומרים בדרכים שלא נתנו להם לעלות לירושלים לעבוד את ה׳. אבל אז, המלך הושע ביטל את השומרים והדרך לירושלים סוף סוף נפתחה. למרות שהם יכלו עכשיו לעשות את הדבר הנכון, בני ישראל כבר כל כך התרגלו לחטאים של המלך ירבעם, שהם פשוט בחרו להמשיך בהם מרצונם החופשי. המילים לֹא סָרוּ מִמֶּנָּה מסבירות שהם לא עזבו את הדרך הרעה, לא בגלל שמישהו הכריח אותם, אלא פשוט כי הם בחרו בעצמם להישאר בה.
מלכים ב, פרק י״ז, פסוק כ״ב
וַיֵּֽלְכוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּכׇל־חַטֹּ֥אות יָרׇבְעָ֖ם אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה לֹא־סָ֖רוּ מִמֶּֽנָּה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.