יצא לכם פעם שמישהו ניסה להזהיר אתכם שוב ושוב לפני שעשיתם טעות, רק בגלל שהיה לו אכפת מכם? זה בדיוק מה שה׳ עשה עבור עם ישראל ויהודה. לפני שהביא עליהם עונש, ה׳ עשה מאמצים גדולים להחזיר אותם לדרך הטובה ושלח אליהם המון שליחים. המילה וַיָּעַד פירושה שה׳ הזהיר אותם. המילה הזו קשורה למילה "עדים", כי בדרך כלל אזהרה רשמית וחשובה נעשית מול עדים.
ה׳ שלח אליהם נביאים גדולים, כמו אליהו ואלישע, שהזהירו אותם באופן קבוע, בבוקר ובערב. השליחים האלה מתוארים במילים בְּיַד כָּל־נְבִיאֵי כָל־חֹזֶה. מכיוון שבאותה תקופה היו גם נביאי שקר שהטעו את העם, התואר חֹזֶה נועד להדגיש שאלו היו נביאי אמת שבאו אך ורק מטעם ה׳.
המסר של הנביאים היה ברור: עזבו את המעשים הרעים ושמרו את מצוות ה׳. למרות כל האזהרות, העם סירב להקשיב. הם היו עקשנים מאוד, בדיוק כמו אבותיהם שחטאו בעבודה זרה. בגלל שהם סירבו להקשיב לקול ה׳, התוצאה הייתה מידה כנגד מידה: ממש כמו שהם בחרו להתעלם מהאזהרות שלו כשהוא ניסה לעזור להם, כך ה׳ לא ישמע לקולם כשהם יזעקו אליו בזמן צרה.