מלכים ב, פרק י״ז, פסוק ד׳

II Kings 17:4Sefaria

וַיִּמְצָא֩ מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֨וּר בְּהוֹשֵׁ֜עַ קֶ֗שֶׁר אֲשֶׁ֨ר שָׁלַ֤ח מַלְאָכִים֙ אֶל־ס֣וֹא מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם וְלֹא־הֶעֱלָ֥ה מִנְחָ֛ה לְמֶ֥לֶךְ אַשּׁ֖וּר כְּשָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֑ה וַֽיַּעְצְרֵ֙הוּ֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וַיַּאַסְרֵ֖הוּ בֵּ֥ית כֶּֽלֶא׃

תארו לעצמכם שאתם מנסים לארגן תוכנית סודית, אבל פתאום מישהו מגלה אותה. זה בדיוק מה שקרה להושע מלך ישראל. הושע רצה להשתחרר מהשליטה של מלך אשור החזק, ולכן הוא עשה שני דברים. קודם כל, הוא שלח מַלְאָכִים, כלומר שליחים, אל מלך מצרים כדי לבקש ממנו עזרה, כי הוא קיווה שמצרים תוכל לעצור את אשור. בנוסף, הוא לא הביא למלך אשור מִנְחָה, שזה המס הקבוע שהיה עליו לשלם בכל שנה. הושע הרגיש בטוח בעצמו בגלל הקשר החדש עם מצרים, ולכן הפסיק לשלם.


אבל מלך אשור גילה את תוכנית המרד הזו והחליט להעניש את הושע. מלך אשור שפט אותו, ואז וַיַּעְצְרֵהוּ, כלומר הוא עיכב את הושע ומנע ממנו לחזור לארצו. לאחר מכן הוא הכניס אותו אל כֶּלֶא, מקום של תפיסה ומאסר. כך, במקום להשתחרר, הושע איבד את החופש שלו לגמרי, והאירוע הזה היה תחילת הסוף שהוביל בסופו של דבר לחורבן של ממלכת ישראל.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ג׳
פסוק ה׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.