יצא לכם פעם לראות משפחה שעוזבת את הבית שלה ומשפחה חדשה נכנסת לגור במקומה? זה בערך מה שקרה בארץ ישראל אחרי שעם ישראל נאלץ לעזוב אותה. וַיָּבֵא מֶלֶךְ־אַשּׁוּר אנשים ממדינות שונות שהיו תחת השלטון שלו, כדי להושיב אותם בארץ שהתרוקנה. העמים החדשים התיישבו בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן, כלומר ביישובים שמסביב לעיר שומרון, וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֶיהָ. אבל למה הם לא גרו בעיר שומרון עצמה? כי העיר הזו נחרבה לגמרי במלחמה ולא התאימה יותר למגורים. אז למה בכל זאת נאמר וַיִּרְשׁוּ אֶת־שֹׁמְרוֹן? הכוונה היא שהם השתמשו באדמה של העיר החרבה כדי לשתול בה שדות וכרמים, אבל את הבתים שלהם הם בנו בערים הסמוכות.
העמים הזרים האלו הגיעו תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כלומר במקומם. אולי אתם שואלים את עצמכם: הרי בני ישראל נאלצו לעזוב את הארץ בגלל שעבדו עבודה זרה, אז איך יכול להיות שהעמים החדשים, שגם הם עבדו אלילים, נשארו לשבת בארץ בשלווה? התשובה היא שלעם ישראל יש תפקיד מיוחד וחשוב. ה' גאל את בני ישראל ממצרים, כרת איתם ברית ונתן להם את התורה. בגלל הקשר הקרוב והמיוחד הזה, ה' מצפה מעם ישראל להרבה יותר מאשר משאר העמים, ולכן מקפיד איתם הרבה יותר על המעשים שלהם.