תארו לעצמכם שאתם מוצאים אוצר עתיק שהיה מוחבא המון שנים. איך הוא ייראה? כנראה קצת ישן ומתפורר. זה בדיוק מה שקרה לשפן הסופר. הוא מגיע אל המלך כדי לספר לו על תגלית מדהימה: הם מצאו ספר תורה! שפן אומר למלך סֵפֶר נָתַן לִי, והוא מתכוון שחלקיהו הכהן מסר לו את הספר האבוד כשהוא כבר פתוח בעמוד מסוים. מיד לאחר מכן כתוב וַיִּקְרָאֵהוּ, כלומר שפן קרא באוזני המלך בדיוק מאותו עמוד שבו הספר היה פתוח. אבל למה המלך לא קרא בעצמו? הרי הוא בוודאי ידע לקרוא! הסיבה היא שהספר היה מוסתר המון זמן במקום רחוק, ולכן המצב שלו היה לא כל כך טוב והיה קשה מאוד לקרוא בו. בגלל זה שפן קרא את הדברים בקול עבור המלך.
מלכים ב, פרק כ״ב, פסוק י׳
וַיַּגֵּ֞ד שָׁפָ֤ן הַסֹּפֵר֙ לַמֶּ֣לֶךְ לֵאמֹ֔ר סֵ֚פֶר נָ֣תַן לִ֔י חִלְקִיָּ֖ה הַכֹּהֵ֑ן וַיִּקְרָאֵ֥הוּ שָׁפָ֖ן לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.