מלכים ב, פרק ז׳, פסוק י׳

II Kings 7:10Sefaria

וַיָּבֹ֗אוּ וַֽיִּקְרְאוּ֮ אֶל־שֹׁעֵ֣ר הָעִיר֒ וַיַּגִּ֤ידוּ לָהֶם֙ לֵאמֹ֔ר בָּ֚אנוּ אֶל־מַחֲנֵ֣ה אֲרָ֔ם וְהִנֵּ֧ה אֵֽין־שָׁ֛ם אִ֖ישׁ וְק֣וֹל אָדָ֑ם כִּ֣י אִם־הַסּ֤וּס אָסוּר֙ וְהַחֲמ֣וֹר אָס֔וּר וְאֹהָלִ֖ים כַּאֲשֶׁר־הֵֽמָּה׃

ארבעה מצורעים מגיעים באישון לילה אל שערי העיר כדי למסור בשורה דרמטית: מחנה ארם שצר על העיר ננטש לחלוטין. הם מתארים תמונה חריגה של מחנה צבאי מאובזר שנותר על כנו, ללא כל נוכחות אנושית.

בפנותם אל שֹׁעֵר הָעִיר, הם קוראים בלשון יחיד, אך מיד לאחר מכן הפסוק מציין וַיַּגִּידוּ לָהֶם בלשון רבים. רוב הפרשנים מסבירים כי המילה "שוער" משמשת כאן כשם קיבוצי המכוון לכלל שומרי השער. לחלופין, ייתכן שהם קראו תחילה לשומר אחד, ובעקבות קריאתם קמו כל השומרים והתאספו לשמוע את דבריהם [רד"ק].

המצורעים מדגישים כי אֵין־שָׁם אִישׁ וְקוֹל אָדָם. הפירוט נועד להסביר כיצד העזו להיכנס למחנה האויב מבלי לחשוש שמא החיילים ישנים באוהלים או מסתתרים בקרבת מקום. הם מבהירים כי לפני שנכנסו, הם הטו אוזן והקשיבו היטב, ומשלא שמעו אפילו קול אנושי קל שבקלים, הסיקו בוודאות שהמחנה ריק [אהבת יהונתן, חומת אנך]. עם זאת, בהמשך הסיפור מתברר כי המלך לא מיהר לסמוך על השערתם זו [חומת אנך].

תיאור המחנה הנטוש ממשיך במילים הַסּוּס אָסוּר וְהַחֲמוֹר אָסוּר, כאשר גם כאן השימוש בלשון יחיד הוא שם קיבוצי לכלל הסוסים והחמורים [רד"ק]. המילה אָסוּר מלמדת שהבהמות נמצאו קשורות במקומן הרגיל אל האבוס. לבסוף, הם מתארים את המצב במילים וְאֹהָלִים כַּאֲשֶׁר־הֵמָּה, כלומר האוהלים נותרו בדיוק כפי שהיו מאז ומתמיד, מלאים בכל הציוד והרכוש, שכן הארמים הנמלטים לא לקחו עמם דבר [רש"י, מצודת דוד].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ט׳
פסוק י״א

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.