קרה לכם פעם שנבהלתם כל כך, שפשוט עזבתם את כל הדברים שלכם ורצתם מהר כדי להתרחק? זה מה שקרה לחיילי ארם. הם פחדו מאוד, קמו וברחו בנשף, כלומר בשעות הערב החשוכות, מבלי לחכות לצבא שחששו ממנו. הם ברחו כל כך מהר עד שהשאירו את המחנה שלהם כאשר היא, שלם לגמרי ובדיוק כפי שהיה לפני שברחו. אפשר לשאול שאלה מעניינת: למה הם עזבו את סוסיהם ואת חמוריהם וברחו ברגל? הרי אם היו רוכבים על הבהמות, הם היו יכולים להימלט הרבה יותר מהר. התשובה היא שהפחד והחרדה שלהם היו כל כך גדולים, עד שהם הרגישו שהאויב כבר נמצא ממש לידם. לא היה להם אפילו רגע אחד לבזבז על הכנת הסוסים לרכיבה. המטרה היחידה שלהם הייתה וינוסו אל נפשם, כלומר להציל את החיים של עצמם, ולכן לא היה אכפת להם בכלל מהרכוש ומהכסף שהשאירו מאחור.
מלכים ב, פרק ז׳, פסוק ז׳
וַיָּק֘וּמוּ֮ וַיָּנ֣וּסוּ בַנֶּ֒שֶׁף֒ וַיַּעַזְב֣וּ אֶת־אׇהֳלֵיהֶ֗ם וְאֶת־סֽוּסֵיהֶם֙ וְאֶת־חֲמֹ֣רֵיהֶ֔ם הַֽמַּחֲנֶ֖ה כַּאֲשֶׁר־הִ֑יא וַיָּנֻ֖סוּ אֶל־נַפְשָֽׁם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.