תארו לעצמכם שאתם רעבים ועייפים, ופתאום אתם מוצאים מקום מלא באוכל טעים ובאוצרות, ואין בו אף אחד. זה בדיוק מה שקרה למצורעים. הם היו אנשים שחיו מחוץ לעיר, וכשהם הגיעו אל מחנה צבא ארם, הם גילו שהוא נטוש לגמרי. החיילים הארמים פשוט ברחו בבהלה והשאירו מאחוריהם הכול. המצורעים נכנסו אֶל אֹהֶל אֶחָד, ושם וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ מכל המזון הרב שנשאר. אחרי ששבעו, הם לקחו מהאוהלים כֶּסֶף וְזָהָב וּבְגָדִים ומיהרו להחביא אותם, כמו שכתוב וַיַּטְמִנוּ.
למה הם מיהרו כל כך להחביא את האוצרות? בהתחלה הם רצו לשמור את השלל היקר לעצמם לפני ששאר האנשים בעיר יגלו על כך. אבל מהר מאוד הם התחילו לחשוש. הם הבינו שאם הם ישמרו את הסוד עד הבוקר והמלך יגלה את זה בעצמו, הוא עלול לכעוס עליהם מאוד שלקחו לעצמם כל כך הרבה. לכן, הם הבינו שהדבר החכם ביותר לעשות הוא ללכת מהר ולספר לבית המלך על המחנה הנטוש, כדי למצוא חן בעיניו.