אבשלום מתזמן את פרוץ המרד באביו מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה, תקופה המציינת ארבעים שנה מאז ביקשו ישראל מלך לראשונה, או את שלהי שנות שלטון דוד, עת חשש אבשלום ששלמה יומלך במקומו. כדי להסוות את כוונותיו השלטוניות, הוא מבקש לצאת מירושלים באומרו וַאֲשַׁלֵּם אֶת נִדְרִי, אמתלה דתית של הקרבת קרבנות שהתאפשרה באותם ימים בכל מקום. הוא בוחר לעשות זאת דווקא בְּחֶבְרוֹן, עיר הבירה ההיסטורית של שבט יהודה, מתוך חישוב שאם יכתיר את עצמו שם שאר העם ילך אחריו. בנוסף, אבשלום האמין כי לעיר שבה החלה מלכות אביו יש סגולה מיוחדת להצלחה, ושם יוכל לגשת לבמה הציבורית ולהתפלל לה' שיעביר את המלוכה אליו.
שמואל ב, פרק ט״ו, פסוק ז׳
וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֤אמֶר אַבְשָׁלוֹם֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ אֵ֣לְכָה נָּ֗א וַאֲשַׁלֵּ֛ם אֶת־נִדְרִ֛י אֲשֶׁר־נָדַ֥רְתִּי לַיהֹוָ֖ה בְּחֶבְרֽוֹן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.