בשעת בריחתו הקשה, דוד מסרב להצטרפותו של נאמנו למסע ומסביר כי הוא יהיה עליו למשא, כלומר לטורח ולמעמסה. נטל זה נובע הן מכך שחושי היה אדם בא בימים שאינו איש מלחמה ותנועתו איטית, והן משום שדוד כבר מטופל באנשים רבים המהווים עבורו מקור לדאגה ולצער. חלף ההצטרפות הפיזית לנדודים, דוד מייעד לו תפקיד משמעותי ומבקש ממנו לחזור לעיר, שם יוכל לסייע לו בעזרת חכמתו ועצתו וכך להפר את עצת אחיתופל. מבחינה דקדוקית, המילה וְהָיִתָ נכתבת בפסוק בכתיב חסר במיוחד, ללא האות יו"ד השנייה וללא האות ה"א בסופה.
שמואל ב, פרק ט״ו, פסוק ל״ג
וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ דָּוִ֑ד אִ֚ם עָבַ֣רְתָּ אִתִּ֔י וְהָיִ֥תָ עָלַ֖י לְמַשָּֽׂא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.