במנוסתו, מבטא דוד כניעה מוחלטת לרצון ה' ומבין כי חבל לקחת עמו את ארון הברית בנדודיו. הוא תולה את גורלו ואת האפשרות שיחזור לביתו בהחלטה אלוהית בלבד [ביאור שטיינזלץ].
האמירה וְאִם כֹּה יֹאמַר אינה מתייחסת בהכרח לדיבור מפורש, אלא למסר שיתברר דרך הדרך שבה ה' יגלגל את המאורעות בעתיד [ביאור שטיינזלץ]. אם המציאות תוכיח כי לֹא חָפַצְתִּי בָּךְ, כלומר שמעתה והלאה [מצודת דוד] דוד כבר אינו רצוי לפני ה' והוא לא ישוב לביתו, תגובתו לכך היא הִנְנִי.
הפרשנים מסכימים כי מילה זו מבטאת מוכנות מלאה והשלמה. דוד מצהיר כי הוא ערוך לקבל את הדין ואת גזירותיו של ה' באהבה, ומוסר את עצמו לחלוטין כדי שה' יפעל כפי שטּוֹב בְּעֵינָיו.