דוד מנחה את נאמניו להישאר בעיר ולשלוח אליו מידע מודיעיני על המתרחש, בעוד הוא ממתין להם מחוץ לעיר. הוא מצהיר כי הוא מִתְמַהְמֵהַּ, כלומר מתעכב ושוהה במקום [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ].
בנוגע למיקום ההמתנה, קיימת הבחנה בין האופן שבו המילה נכתבת (כתיב) לבין האופן שבו היא נקראת (קרי) [מנחת שי, רד"ק]. הקרי הוא בְּעַרְבוֹת, כלומר באזור המישור והארץ השטוחה שבמדבר [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. פרשנות זו נחשבת לקרובה ולסבירה יותר בהקשר הדברים [רד"ק]. לעומת זאת, הכתיב הוא בעברות, ומשמעותו היא שדוד ימתין בעברו השני של נחל קדרון [רד"ק].
מטרת ההמתנה היא עַד בּוֹא דָבָר, כלומר עד שתגיע ידיעה ברורה וודאית [מצודת דוד]. המידע אמור להגיע מֵעִמָּכֶם, באמצעות הבנים הצעירים והזריזים שיישלחו מתוך העיר כדי לעדכן את דוד בנעשה [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].