שמואל ב, פרק ט״ז, פסוק י״ט

חושי מציג בפני אבשלום טיעון מחושב כדי להצדיק את העברת נאמנותו אליו ולהסיר כל חשד לבגידה. הסיבה השנייה למהלכו, המצוינת במילה וְהַשֵּׁנִית, נפתחת בשאלה לְמִי אֲנִי אֶעֱבֹד, ומבוססת על כך שדוד הודח מכיסאו וצפוי לגלות או להיהרג. חושי מסביר שאין זו עריקה למשפחת אויבים אלא המשך שירות לבן המלך, ולכן הוא מצהיר כַּאֲשֶׁר עָבַדְתִּי לִפְנֵי אָבִיךָ כֵּן אֶהְיֶה לְפָנֶיךָ ומבטיח לפעול באותה מסירות. טענה זו, הנשענת על ההנחה שדוד יעדיף שחברו ישרת את בנו ונועדה לעורר את אהבת אבשלום כלפיו, אכן משכנעת את אבשלום לצרף את חושי לחוג אנשיו הקרובים.