דוד דוחה את הצעת שרי צבאו לפגוע בשמעי בן גרא ומדגיש את הפער המחשבתי ביניהם באומרו מַה לִּי וְלָכֶם בְּנֵי צְרֻיָה, מתוך תמיהה מדוע הם מבקשים לפעול בניגוד לרצונו. הוא מקבל את ההשפלה הפומבית בהכנעה ומורה כֹּה יְקַלֵּל, כלומר שימשיך לקלל כפי רצונו. דוד מסביר כי ה׳ אָמַר לוֹ קַלֵּל אֶת דָּוִד, שכן ה' העיר את רוחו של שמעי לבזות את המלך כעונש, ולכן הוא משמש כשליח אלוהי שאין לסכל את פעולתו. למרות ששמעי בחר להוסיף גידופים שקריים משל עצמו, דוד מקבל את הדברים באהבה בתקווה שהבלגתו תכפר על עוונותיו, ומתוך הבנה שאין לאיש זכות לבוא בטענות כלפי גזירת ה'.
שמואל ב, פרק ט״ז, פסוק י׳
וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ מַה־לִּ֥י וְלָכֶ֖ם בְּנֵ֣י צְרֻיָ֑ה (כי) [כֹּ֣ה] יְקַלֵּ֗ל (וכי) [כִּ֤י] יְהֹוָה֙ אָ֤מַר לוֹ֙ קַלֵּ֣ל אֶת־דָּוִ֔ד וּמִ֣י יֹאמַ֔ר מַדּ֖וּעַ עָשִׂ֥יתָה כֵּֽן׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.