אבשלום מטיח בחושי הארכי תוכחה על התנהגותו, ותמה על בגידתו הפתאומית בדוד.
הפרשנים מסבירים את שאלתו של אבשלום, זֶה חַסְדְּךָ אֶת רֵעֶךָ, כתמיהה על מידת הנאמנות והטובה של חושי: האם זהו החסד שאתה עושה עם חברך, לעזוב אותו דווקא ביום צרתו? [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. המילה רֵעֶךָ מכוונת לדוד, שכן חושי נשא במעמד של "רֵעַ המלך", ואבשלום מתפלא כיצד אדם במעמד כזה נוהג כך בידידו [ביאור שטיינזלץ].
בפסוק נראית כפילות מסוימת, שכן אבשלום שואל גם על החסד וגם לָמָּה לֹא הָלַכְתָּ אֶת רֵעֶךָ. כדי ליישב זאת, מוסבר כי אבשלום מוכיח את חושי על שני מעשים מגונים ונפרדים. השאלה הראשונה, זֶה חַסְדְּךָ אֶת רֵעֶךָ, מתייחסת לעצם העובדה שחושי הגיע לפני אבשלום והכתיר אותו בקריאת "יחי המלך" בפסוק הקודם. אבשלום תוהה כיצד הוא מסוגל לקרוא לו מלך בעודו רעהו של דוד. השאלה השנייה, לָמָּה לֹא הָלַכְתָּ אֶת רֵעֶךָ, היא תוכחה נפרדת על המעשה הפיזי, מדוע לא הצטרף לדוד ויצא עמו לגלות [אברבנאל].