בתקופה שבה שימש אחיתופל כיועץ, בימים ההם, לעצתו היה משקל מוחלט ובלתי מעורער. רמת הוודאות של דבריו הייתה כה גבוהה, עד שכאשר אדם היה מתייעץ עמו, התוצאה הייתה מובטחת ממש כמו פנייה ישירה לה'. סמכות זו מסבירה מדוע איש לא העז לחלוק עליו, ומדוע יושמה עצתו המחושבת והיעילה גם לאבשלום בדיוק כפי שהייתה שלמה בעבר גם לדוד. היעדר המילה איש מהכתוב רומז לחכמתו העל אנושית ולפנייתו האישית של דוד אליו, בעוד שקריאת המילה בפועל מרחיבה את ההתייעצות לכל אדם. תיאור עוצמתו נועד להדגיש את גודל הנס שיתרחש בהמשך, כאשר ה' יגרום לאבשלום לדחות עצה כה מושלמת.
שמואל ב, פרק ט״ז, פסוק כ״ג
וַעֲצַ֣ת אֲחִיתֹ֗פֶל אֲשֶׁ֤ר יָעַץ֙ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם כַּאֲשֶׁ֥ר יִשְׁאַל־[אִ֖ישׁ] בִּדְבַ֣ר הָאֱלֹהִ֑ים כֵּ֚ן כׇּל־עֲצַ֣ת אֲחִיתֹ֔פֶל גַּם־לְדָוִ֖ד גַּ֥ם לְאַבְשָׁלֹֽם׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.