בעת מנוסתו של דוד, שמעי בן גרא מטיח בו האשמות חמורות בְּקַלְלוֹ אותו, ודורש ממנו לעזוב את מלכותו בקריאה צֵא צֵא. הוא מכנה אותו אִישׁ הַדָּמִים, קביעה שמשמעותה כי דוד חייב מיתה בשל חטאים הקשורים לבית שאול, ובפרט על מעורבותו הנסתרת ברצח אבנר ואיש בושת תחת מסווה של אבל פומבי, וכן על אחריותו למות אוריה החתי. בנוסף לרציחות אלו, שמעי מאשים את דוד בחטא אשת איש במעשהו עם בת שבע, ולכן חותם בכינוי וְאִישׁ הַבְּלִיָּעַל.
שמואל ב, פרק ט״ז, פסוק ז׳
וְכֹה־אָמַ֥ר שִׁמְעִ֖י בְּקַֽלְל֑וֹ צֵ֥א צֵ֛א אִ֥ישׁ הַדָּמִ֖ים וְאִ֥ישׁ הַבְּלִיָּֽעַל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.