תארו לעצמכם אדם שבורח מפני רודפיו, ותוך כדי ריצה מנסה לאסוף כמה שיותר אנשים שיעמדו לצדו. זה בדיוק מה שעושה שבע בן בכרי. הוא מורד בדוד המלך ובורח מפני החיילים שרודפים אחריו. בזמן הבריחה שלו הוא וַיַּעֲבֹר בין כל שבטי ישראל כדי לשכנע אותם להצטרף למרד, עד שהוא מוצא מחסה בעיר מבוצרת וחזקה. לעיר הזו קראו אבל, ובגלל שהיא הייתה קרובה למקום שנקרא בית מעכה, קראו לה אָבֵלָה וּבֵית מַעֲכָה כדי להבדיל אותה מערים אחרות עם שם דומה.
בדרך הוא עבר גם באזור שנקרא וְכָל הַבֵּרִים, שזה אזור של יישובים סמוכים. כשהוא הגיע לשם, המון אנשים התאספו. בתנ"ך נכתבה כאן המילה ויקלהו, אבל אנחנו קוראים אותה וַיִּקָּהֲלוּ. לפעמים יש בתנ"ך תופעה מעניינת שבה אותיות מחליפות מקום באותה מילה, כמו שאפשר להגיד כבש וגם כשב, או שמלה וגם שלמה. המשמעות נשארת אותה משמעות של התקבצות יחד. אותם אנשים רבים וַיִּקָּהֲלוּ וַיָּבֹאוּ אַף אַחֲרָיו, כלומר הם התאספו והחליטו ללכת אחרי שבע בן בכרי ולהצטרף אליו למרד נגד ה' ודוד המלך.