תארו לעצמכם שאתם רצים מהר יחד עם קבוצה גדולה, ופתאום כולם עוצרים בבת אחת במקום ולא מסוגלים להתקדם צעד נוסף. זה בדיוק מה שקרה לצבא. החיילים היו באמצע מרדף מהיר, אך לפתע נתקלו במראה קשה שעצר אותם. שר הצבא, עמשא, שכב ללא רוח חיים. הוא היה מִתְגֹּלֵל בַּדָּם, כלומר מוטל על הקרקע פגוע במצב קשה לעין, וכל זה קרה ממש בְּתוֹךְ הַמְסִלָּה, בדיוק באמצע הדרך המרכזית שבה צעדו. החיילים שעברו שם היו בהלם ופשוט קפאו במקומם.
נערו של יואב, שעמד שם, ניסה לזרז את החיילים להמשיך בדרך, אך וַיַּרְא הָאִישׁ כִּי עָמַד כָּל הָעָם, הוא הבחין שהבקשות שלו לא עוזרות והחיילים פשוט מסרבים להמשיך. כדי לפתור את הבעיה, הוא עשה שתי פעולות. קודם כל, וַיַּסֵּב אֶת עֲמָשָׂא מִן הַמְסִלָּה הַשָּׂדֶה, הוא הרחיק אותו מהדרך המרכזית והזיז אותו הצידה אל השדה.
אולם הפעולה הזו לא הספיקה. הנער שם לב שגם כַּאֲשֶׁר רָאָה כָּל הַבָּא עָלָיו וְעָמָד, כלומר, גם חיילים חדשים שהגיעו לשם ולא ראו את מה שקרה קודם לכן, עצרו את הליכתם כדי לשאול ולברר מה התרחש. כשהבין שהעיכוב נמשך, הוא נאלץ לעשות פעולה שנייה. וַיַּשְׁלֵךְ עָלָיו בֶּגֶד, הוא כיסה אותו לגמרי כדי להסתיר אותו מעיני העוברים ושבים. רק לאחר מכן, החיילים יכלו להמשיך בדרכם.