בעקבות הסתתו של שבע בן בכרי, מתרחש פילוג מיידי בעם. המילה וַיַּעַל משמעותה סילוק ועזיבה [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. כל איש ישראל הסתלקו מעל דוד ונטו אחרי שבע בן בכרי, אותו מכנה אברבנאל איש בליעל. מהלך זה לא היה מרד של ממש, אלא תוצאה של הסתה; שבע שכנע את העם שדוד אינו אלא מלך על שבט יהודה בלבד, בדיוק כפי שהיה בתחילת תקופת מלכותו [ביאור שטיינזלץ].
לעומתם, וְאִישׁ יְהוּדָה דָּבְקוּ בְמַלְכָּם. אנשי יהודה נותרו נאמנים לדוד, מכיוון שהיה בן שבטם [אברבנאל]. ביטוי הדבקות בא לידי ביטוי בכך שהם הלכו עמו וליוו אותו לאורך כל הדרך, מנהר הירדן ועד הגעתו לירושלים [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].