בעקבות הסתתו של שבע בן בכרי מתרחש פילוג מיידי בעם, כאשר וַיַּעַל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל, כלומר הסתלקו ועזבו את דוד כדי ללכת אחרי שבע. מהלך זה לא היה מרד של ממש אלא תוצאה של שכנוע כי דוד הוא מלך על שבט יהודה בלבד, כפי שהיה בתחילת מלכותו. לעומתם, וְאִישׁ יְהוּדָה דָּבְקוּ בְמַלְכָּם ונותרו נאמנים לדוד מכיוון שהיה בן שבטם. דבקות זו באה לידי ביטוי בכך שהם הלכו עמו וליוו אותו לאורך כל הדרך, מנהר הירדן ועד הגעתו לירושלים.
שמואל ב, פרק כ׳, פסוק ב׳
וַיַּ֜עַל כׇּל־אִ֤ישׁ יִשְׂרָאֵל֙ מֵאַחֲרֵ֣י דָוִ֔ד אַחֲרֵ֖י שֶׁ֣בַע בֶּן־בִּכְרִ֑י וְאִ֤ישׁ יְהוּדָה֙ דָּבְק֣וּ בְמַלְכָּ֔ם מִן־הַיַּרְדֵּ֖ן וְעַד־יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.