שמואל ב, פרק כ׳, פסוק ג׳

עם שובו לכס המלכות הפעולה הראשונה של דוד הייתה הסדרת מעמדן של עשר פילגשיו שאותן השאיר לִשְׁמֹר, צעד שנועד גם להפגין ריבונות פומבית ולהטיל יראה על המורדים בו. הוא לקח את הפילגשים וַיִּתְּנֵם בֵּית מִשְׁמֶרֶת, מקום מוגן שבו איש לא יוכל לבוא עליהן, ושם וַיְכַלְכְּלֵם וסיפק את כל צורכי מזונן. למרות שדאג למחסורן וַאֲלֵיהֶם לֹא בָא וניתק עמן כל קשר אישות, בין אם משום שנאסרו עליו הלכתית לאחר שאבשלום בא עליהן, ובין אם בחר להימנע מהן מרצונו כמעשה כפרה על חטאיו בעבר. כתוצאה ממצב סבוך זה וַתִּהְיֶינָה צְרֻרוֹת, כלומר נותרו קשורות ועגונות, וחיו כך עַד יוֹם מֻתָן במצב של אַלְמְנוּת חַיּוּת, מוגדרות כאלמנות שבעלן עדיין בין החיים.