האישה פנתה אל תושבי העיר בחכמתה ושכנעה אותם שאין טעם להסתכן בחורבן בעבור אדם זר, תוך אזהרה שאם העיר תיכבש בכוח כולם ייהרגו כשותפים למרד. מסירת אדם אחד כדי להציל את הרבים הוצדקה בכך שהעיר כבר עמדה ליפול וממילא כולם היו מתים, וכן משום שהמורד התחייב מיתה כדין. תושבי העיר לא הסגירו אותו חי אלא ויכרתו את ראש שבע בן בכרי, מחשש שאם יחיה הוא יחשוף בפני יואב שגם הם תמכו במרד בתחילתו. לאחר השלכת הראש, יואב ויתקע בשופר כסימן מוסכם להפסקת הלחימה ולנסיגה מן העיר. מיד לאחר מכן החיילים ויפצו, כלומר התפזרו איש לאוהלו, ויואב שב לירושלים.
שמואל ב, פרק כ׳, פסוק כ״ב
וַתָּבוֹא֩ הָאִשָּׁ֨ה אֶל־כׇּל־הָעָ֜ם בְּחׇכְמָתָ֗הּ וַֽיִּכְרְת֞וּ אֶת־רֹ֨אשׁ שֶׁ֤בַע בֶּן־בִּכְרִי֙ וַיַּשְׁלִ֣כוּ אֶל־יוֹאָ֔ב וַיִּתְקַע֙ בַּשֹּׁפָ֔ר וַיָּפֻ֥צוּ מֵעַל־הָעִ֖יר אִ֣ישׁ לְאֹהָלָ֑יו וְיוֹאָ֛ב שָׁ֥ב יְרוּשָׁלַ֖͏ִם אֶל־הַמֶּֽלֶךְ׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.