עם שובו של דוד לירושלים, הוא ניצב בפני משבר חדש: מרד שבע בן בכרי ועזיבתם של אנשי ישראל. דוד בחר להבליג בתחילה ולא לפעול מיד עם פרוץ המרד, כדי לא להעכיר את שמחת חזרתו לעיר. רק לאחר שהגיע לירושלים והסדיר את ענייני ביתו, הוא התפנה לטפל בדיכוי המרד (אברבנאל, שטיינזלץ).
לשם כך, דוד מטיל את המשימה על עמשא, מתוך כוונה למנותו לשר הצבא החדש במקומו של יואב בן צרויה. המלך פוקד עליו: הזעק, כלומר, אסוף את העם באמצעות קול זעקה (מצודת ציון). מטרת הקריאה היא לגייס צבא מאנשי יהודה כדי שיוכלו לרדוף אחר המורד שבע בן בכרי ולאכוף מחדש את סמכותו של דוד על שאר ישראל (רש"י, רד"ק, שטיינזלץ).
הזמן המוקצב למשימה הוא שלשת ימים. על עמשא לסיים את הגיוס ברחבי הארץ בתוך פרק זמן זה, כפי שמודגש במילים ואתה פה עמוד – כלומר, בסיום שלושת הימים עליו לשוב לירושלים ולהתייצב חזרה לפני המלך יחד עם הצבא שאסף (רש"י, רלב"ג, אברבנאל).
משימה זו טומנת בחובה את המשך ההתרחשויות הטרגיות: עמשא יתעכב במשימתו ויאחר מעבר למועד שלושת הימים שהוקצב לו (אברבנאל), ובמקביל, מינויו לתפקיד שר הצבא יעורר את קנאתו העזה של יואב, קנאה שתוביל בסופו של דבר להירצחו של עמשא (רד"ק).