רשימת שרי המלך דוד משקפת את התבססות השלטון והצרכים המנהליים של הממלכה, הכוללים גביית כספים וניהול רשומות ממלכתיות.
התפקיד הראשון המוזכר הוא וַאֲדֹרָם עַל הַמַּס, כלומר השר הממונה על גביית המיסים. פרשנים מציינים כי גבייה זו הופנתה כלפי עם ישראל, ויש המוסיפים כי היא כללה גם את העמים הזרים שהיו כפופים לממלכה [רלב"ג]. עיתוי מינויו של שר למטרה זו מעורר עניין, שכן בתחילת מלכותו דוד טרם הטיל מס על ישראל [רד"ק]. באשר לסיבה שבגללה הוחל כעת בגביית מיסים, קיימות שתי גישות: האחת מסבירה כי מדובר בצורך כלכלי שגרתי שנועד לממן את צבאו וצרכיו של המלך, פעולה המעוגנת בזכותו החוקית של השלטון המוכרת כ"משפט המלוכה" [רד"ק]. הגישה השנייה רואה בכך צעד עונשי, שהוטל על העם בעקבות מרידתם במלך בעצת אבשלום [מצודת דוד].
התפקיד השני הוא וִיהוֹשָׁפָט בֶּן אֲחִילוּד הַמַּזְכִּיר. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא ששר זה היה ממונה על ניהול ספר הזכרונות והרשומות של הממלכה, והוא זה שהיה מעלה בפני המלך את כל הנושאים המנהליים שהמתינו להכרעתו [ביאור שטיינזלץ]. לעומת זאת, קיימת דעה הקושרת בין שני חלקי הפסוק, ולפיה תפקידו של המזכיר היה ממוקד יותר: להזכיר לאדורם את ענייני המיסים ולשלוח אותו לבצע את הגבייה בפועל [רלב"ג].