רשימת נושאי המשרות הבכירות בממלכה משקפת את המבנה השלטוני והדתי בשלב זה של ימי דוד. ההנהגה התחלקה בין פקידי הממשל האזרחיים לבין ההנהגה הרוחנית שניצבה לצידם.
שמו של השר נכתב "ושיא", אך נהוג לקרוא אותו וּשְׁוָא [מנחת שי]. תפקידו כסֹפֵר כלל את רישום וכתיבת חשבונות הממלכה [רלב"ג], ויש המבארים כי תפקיד זה הקביל לשר חוץ, אשר ניהל קשרים דיפלומטיים עם מדינות אחרות וכתב איגרות בשפות זרות [ביאור שטיינזלץ].
באשר להנהגה הדתית, הכתוב מציין כי וְצָדוֹק וְאֶבְיָתָר כֹּהֲנִים, כלומר שניהם שימשו יחד כשרי הכהונה הגדולה [מצודת דוד, רד"ק]. העובדה ששניהם כיהנו במקביל בתפקיד הרם התאפשרה משום שבאותה תקופה טרם נבנה בית המקדש, ולכן לא התעורר צורך מעשי להכריע מי מהם יעמוד בראש המערכת לבדו [ביאור שטיינזלץ].
עם זאת, חלוקת הסמכויות ביניהם לא הייתה שוויונית לחלוטין. הגישה המרכזית בקרב הפרשנים היא שצדוק נחשב לכהן העיקרי ולמי שמיועד לשמש ככהן גדול, בעוד אביתר תפקד כסגנו [מצודת דוד, רלב"ג].
מעמדו המשני של אביתר נבע מתמורה היסטורית שעבר. בעבר שימש אביתר ככהן הגדול הבלעדי, אך לאחר מרד אבשלום, כאשר לא הצליח לקבל תשובות מהאורים והתומים, ירד מעמדו והושווה לזה של צדוק [מלבי"ם]. אף על פי שמעמדו של אביתר נפגע והוא נדחק הצידה, הוא לא סולק לחלוטין מתפקידו באותה עת. הוא המשיך לכהן כשר כהונה עד לימי שלמה המלך, אשר עם עלייתו לשלטון גירש אותו סופית מן התפקיד [רד"ק].