רצף המרדף הצבאי נקטע באחת לנוכח מראה מזעזע העוצר את הצבא מלהתקדם. שר הצבא הנרצח, עמשא, מוטל באמצע הדרך, וההמון החולף על פניו מוכה בהלם ומסרב להמשיך.
הפרשנים מסבירים כי עמשא היה מִתְגֹּלֵל בַּדָּם, כלומר מתבוסס, מתגלגל ומתגאל בדם שניגר ממנו, והדבר התרחש ממש בְּתוֹךְ הַמְסִלָּה, באמצע הדרך הכבושה והמרכזית. המראה הקשה עורר בהלה בקרב החיילים, שמנעו מעצמם להמשיך במרדף. וַיַּרְא הָאִישׁ כִּי עָמַד כָּל הָעָם, נערו של יואב שניצב מעל החלל ניסה לזרז את העוברים ולדחוק בהם להמשיך, אך הבחין כי אזהרותיו אינן מועילות והעם קופא על שמריו.
כדי לפתור את העיכוב, מבצע האיש שתי פעולות. בתחילה, וַיַּסֵּב אֶת עֲמָשָׂא מִן הַמְסִלָּה הַשָּׂדֶה, הוא גורר ומרחיק את הגופה מן הדרך המרכזית אל השדה. אולם, כפי שמדייק [מלבי"ם], פעולה זו לא הספיקה. האיש הבחין כי כַּאֲשֶׁר רָאָה כָּל הַבָּא עָלָיו וְעָמָד, שכן גם האנשים החדשים שהגיעו לזירה, שלא היו שם קודם לכן, המשיכו לעצור כדי לדרוש ולשאול לפשר המראה. משראה שהעיכוב נמשך, נאלץ לעשות פעולה נוספת ווַיַּשְׁלֵךְ עָלָיו בֶּגֶד, הוא כיסה את עמשא לחלוטין כדי להסתירו מעיני העוברים, ובכך לאפשר לצבא להמשיך בדרכו.