הפרשנים חלוקים בשאלה מיהי הדמות המרכזית שעליה נסובה המילה וַיַּעֲבֹר. גישה אחת גורסת כי מדובר בשבע בן בכרי, שעבר בכל שבטי ישראל כדי להסיתם למרוד בדוד ולהמליכו עליהם, תוך שהוא בורח מפני רודפיו עד שמצא מחסה בעיר [רש"י, רלב"ג, מלבי"ם, אברבנאל, רד"ק]. לעומת זאת, גישה שנייה מפרשת כי הנושא הוא יואב בן צרויה, שעבר בין השבטים כדי לגייס צבא למרדף אחר שבע בן בכרי [מצודת דוד, שטיינזלץ, רד"ק, אברבנאל].
היעד שאליו הגיעו מוזכר כ-אָבֵלָה וּבֵית מַעֲכָה. מדובר בעיר מבוצרת בשם "אבל", שהייתה סמוכה למקום שנקרא "בית מעכה", ולכן נסמכה אליו בשמה כדי להבדילה מערים אחרות בעלות שם זהה [רד"ק]. בנוסף, מוזכר כי המעבר כלל את וְכָל הַבֵּרִים. רוב הפרשנים מסבירים כי אלו הם יישובים הסמוכים לעיר "בארות" שבנחלת שבט בנימין [רלב"ג, רד"ק, שטיינזלץ], או לחלופין שזהו שם של מחוז אזורי שכלל מקומות ואנשים רבים [מצודת דוד].
הפסוק ממשיך ומתאר את התקבצות האנשים. המילה נכתבת בתנ"ך כ"ויקלהו" אך נקראת וַיִּקָּהֲלוּ. היפוך האותיות כאן אינו משנה את המשמעות, והוא תופעה לשונית מוכרת במקרא של החלפת סדר האותיות באותה מילה, בדומה ל"כבש" ו"כשב" או "שמלה" ו"שלמה" [רד"ק, מנחת שי].
באשר לסיום הפסוק, וַיִּקָּהֲלוּ וַיָּבֹאוּ אַף אַחֲרָיו, נשאלת השאלה אחרי מי נקהלו ההמונים. מחלוקת זו נגזרת מהשאלה הראשונה: לפי הדעה ששבע בן בכרי הוא נושא הפסוק, תושבי האזורים הללו נקהלו והצטרפו אליו כדי לעזור לו במרדו כנגד ה' ודוד [רלב"ג, אברבנאל]. מנגד, לפי הגישה שיואב הוא הנושא, ההמונים משבטי ישראל ואנשי הברים הצטרפו אליו למרדף אחר המורד [מצודת דוד, שטיינזלץ]. הרד"ק מציע זווית נוספת ומסביר את התוספת של המילה אַף (גם): ייתכן שאותם אנשים הלכו בתחילה אחרי שבע בן בכרי, אך כשראו את יואב וצבאו עוברים במקום ורודפים אחריו, שינו את דעתם ונקהלו "אף" הם אחרי יואב כדי לסייע לו במרדף.