סילוקו של המכשול מן הדרך מאפשר ללוחמים לחדש את המרדף הגורלי. הפרשנים מסכימים כי משמעות המילים כאשר הוגה מן המסלה היא שהגופה הוסרה ופונתה מן הדרך. רש"י מדייק ומפרש שהמילה הֹגָה משמעותה שהגופה נמשכה הצידה, בדומה לפעולת הרחקת פסולת מכסף. סילוק הפגר מנע עיכובים נוספים, וכפי שמדגיש המלבי"ם, המילה כַּאֲשֶׁר מלמדת שמיד ברגע שהגופה פונתה, עברו כל האנשים אחרי יואב ללא כל השתהות.
האברבנאל מרחיב על הרקע למאורע ושואל מדוע יואב הרג את עמשא מלכתחילה. הוא מסביר כי יואב פעל מתוך קנאה, שכן ידע שדוד כועס עליו על הריגת אבשלום ומתכנן למנות את עמשא לשר הצבא במקומו. כדי להצדיק את מעשהו, טען יואב שעמשא נחשב למורד במלכות מכיוון שאיחר להגיע במועד שקבע לו המלך דוד.
עוד מוסיף האברבנאל התייחסות לשתיקתו הרועמת של דוד, שלא קילל את יואב ולא קונן על עמשא כפי שעשה בעבר לאחר רצח אבנר. שתיקה זו נבעה ממספר סיבות: ראשית, דוד היה שרוי בחרדה מפני המרד של שבע בן בכרי, וחשש שאם יתעמת עם יואב, האחרון יערוק ויצטרף למורדים. שנית, מכיוון שיואב הוא זה שהרג גם את אבשלום, דוד לא יכול היה להפגין על מות עמשא אבל כבד יותר מזה שהפגין על מות בנו שלו.