יואב מבהיר באופן נחרץ כי אין לו כל רצון לפגוע בעיר, שכן ידוע לו שהיא עצמה איננה מורדת. כדי להדגיש עד כמה המחשבה על החרבת העיר היא עניין של גנאי ורחוקה ממנו, הוא משתמש בביטוי הכפול חָלִילָה חָלִילָה, המבטא גם הסתייגות ממעשה כזה על ידו, וגם הסתייגות מעשייתו בשם המלך. הוא ממשיך ושולל כל רמה של פגיעה בעיר ובתושביה באומרו אִם אֲבַלַּע וְאִם אַשְׁחִית. כוונתו היא שלא רק שלא יחריב את העיר כליל כמשמעות המילה אֲבַלַּע, אלא שאפילו לא יגרום לה נזק קל כפגיעה בחומות ובבניינים, כפי שמשתמע מהמילה אַשְׁחִית.
שמואל ב, פרק כ׳, פסוק כ׳
וַיַּ֥עַן יוֹאָ֖ב וַיֹּאמַ֑ר חָלִ֤ילָה חָלִ֙ילָה֙ לִ֔י אִם־אֲבַלַּ֖ע וְאִם־אַשְׁחִֽית׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.