שמואל ב, פרק כ׳, פסוק י״ח

האישה מוכיחה את יואב על כך שפתח במצור פתאומי מבלי לברר את עמדת התושבים המופתעים, שהרי על פי חוקי התורה היה עליו לפנות אליהם תחילה, ולכל הפחות דַּבֵּר יְדַבְּרוּ בָרִאשֹׁנָה כדי להסביר מה פשעם ומי המורד שהוא דורש. אילו רק היו פונים אליהם, שָׁאֹול יְשָׁאֲלוּ בְּאָבֵל בשלום העיר, התושבים היו נענים מיד ומוסרים את המורד, וְכֵן הֵתַמּוּ ומשלימים את הסכסוך בדרכי נועם. היא תמהה האם מיהר להשחית את העיר כולה רק משום שאנשי המורד דיברו עם התושבים, ומכך הסיק בטעות שכולם תמכו בו. לצד זאת, דבריה נשענים גם על פתגם עממי עתיק המעיד על מעמדה ההיסטורי של העיר, שלפיו בכל סכסוך שָׁאֹול יְשָׁאֲלוּ בְּאָבֵל שהייתה ידועה ביושרה ובחכמתה, וְכֵן הֵתַמּוּ ופתרו את המחלוקות על פי עצתה.