שמואל ב, פרק כ׳, פסוק ו׳

דוד פונה אֶל אֲבִישַׁי ולא ליואב שהודח מתפקידו, ומזהיר כי עַתָּה יֵרַע לָנוּ שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי מִן אַבְשָׁלוֹם, שכן מרידתו נשענת על העם כולו ועלולה להוביל לפילוג הממלכה ולעיכוב בניין המקדש. בשל הדחיפות הוא מורה לו: אַתָּה קַח אֶת עַבְדֵי אֲדֹנֶיךָ, כשהכוונה היא לעבדי דוד המלך או לאנשיו של יואב אחיו, וצא מיד למרדף. המטרה היא ללכוד את המורד פֶּן מָצָא לוֹ עָרִים בְּצֻרוֹת, כלומר לפני שיספיק למצוא עיר מוקפת חומה ולהתבצר בה. אם המרדף יתעכב שבע עלול להעלים את עצמו מטווח הראייה שלנו, לגרום לנו צער, או להפריש מאיתנו את תקוותנו לאחדות ולבניין המקדש, ובכך יתקיים החשש וְהִצִּיל עֵינֵנוּ.