תארו לעצמכם שרק סיימתם להתמודד עם בעיה גדולה וקשה, ופתאום מופיעה בעיה חדשה ודחופה אפילו יותר. מה הייתם עושים? זה בדיוק מה שקרה לדוד המלך. מיד אחרי שהסתיימה המרידה של אבשלום, קם אדם חדש בשם שבע בן בכרי ומתחיל מרידה נוספת. שר הצבא של דוד מתעכב, והמלך מבין שכל רגע הוא קריטי וחשוב לפעול מהר. לכן, דוד פונה לאבישי ומבקש ממנו לצאת מיד למרדף. דוד לא פונה ליואב, שר הצבא הרגיל שלו, כי הוא כועס עליו שלא הקשיב לפקודותיו בעבר.
דוד מסביר לאבישי שעַתָּה יֵרַע לָנוּ שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי מִן אַבְשָׁלוֹם. דוד חושש שהמרידה החדשה תהיה מסוכנת יותר, כי בזמן שאבשלום היה בן משפחה, שבע הוא אדם זר שיכול לסחוף אחריו בקלות את כל העם. בגלל הדחיפות, דוד פוקד עליו: אַתָּה קַח אֶת עַבְדֵי אֲדֹנֶיךָ, כלומר קח את החיילים של המלך, וצא מיד לדרך. הם חייבים למהר פֶּן מָצָא לוֹ עָרִים בְּצֻרוֹת. המילה מָצָא מתארת כאן משהו שיקרה בעתיד. דוד יודע שכל עוד המורד נמצא בדרכים קל לתפוס אותו, אבל אם הוא יספיק לברוח אל עיר מוקפת בחומה חזקה ולהסתתר בתוכה, המשימה תהפוך לקשה וארוכה. אם שבע יצליח להתחבא שם, הוא יעשה משהו שנקרא וְהִצִּיל עֵינֵנוּ, כלומר הוא יציל את עצמו, ייעלם מהעיניים שלנו ולא נדע היכן הוא מסתתר.