האם קרה לכם פעם שראיתם מישהו עושה תנועה שנראית ממש בטעות, אבל בעצם היא הייתה מתוכננת מראש? זה בדיוק מה שעשה יואב כשתכנן תחבולה מתוחכמת. יואב ואנשיו חיכו עִם הָאֶבֶן, כלומר ממש קרוב לאבן הגדולה שבעיר גבעון, בדיוק כשעמשא הגיע לקראתם. יואב לבש את מִדּוֹ לְבֻשׁוֹ, שזה אומר שהוא הקפיד ללבוש את המדים הרשמיים והמיוחדים של שר הצבא, כדי להראות לכולם שהוא עדיין מפקד חשוב.
התחבולה של יואב הסתתרה בדרך שבה הוא החזיק את הנשק שלו. הייתה לו חֲגוֹר חֶרֶב מְצֻמֶּדֶת עַל מָתְנָיו בְּתַעְרָהּ. המילה מצומדת אומרת שהחרב הייתה ממש דבוקה אליו, והתער הוא התיק שבו שומרים את החרב. במקום לתלות את החרב בצד הגוף כמו שתמיד עושים, יואב קשר אותה לרוחב הבטן שלו כדי שיוכל להפיל אותה בכוונה בלי שיחשדו בו. כשיואב יָצָא מהמקום שלו והתקדם לעבר עמשא, הוא כנראה התכופף קצת, אולי כאילו כדי לתקן את הנעל שלו, ואז החרב החליקה וַתִּפֹּל על האדמה. יואב מיהר להרים אותה ביד שמאל שלו. הכול נראה כמו תאונה קטנה ותמימה, ולכן עמשא בכלל לא חשד ולא נזהר. הוא ראה שיואב ניגש אליו להגיד לו שלום עם יד ימין הפנויה, ולא ידע שהחרב כבר מוכנה ביד השנייה.