שמואל ב, פרק כ׳, פסוק א׳

II Samuel 20:1Sefaria

וְשָׁ֨ם נִקְרָ֜א אִ֣ישׁ בְּלִיַּ֗עַל וּשְׁמ֛וֹ שֶׁ֥בַע בֶּן־בִּכְרִ֖י אִ֣ישׁ יְמִינִ֑י וַיִּתְקַ֣ע בַּשֹּׁפָ֗ר וַ֠יֹּ֠אמֶר אֵֽין־לָ֨נוּ חֵ֜לֶק בְּדָוִ֗ד וְלֹ֤א נַחֲלָה־לָ֙נוּ֙ בְּבֶן־יִשַׁ֔י אִ֥ישׁ לְאֹהָלָ֖יו יִשְׂרָאֵֽל׃

קרה לכם פעם שראיתם שני חברים מתווכחים, ופתאום הגיע מישהו שלישי שניצל את ההזדמנות ורק החמיר את המצב? זה בדיוק מה שקרה כאן. בזמן ששבט יהודה ושאר שבטי ישראל מתווכחים ביניהם בלהט למי יש קשר קרוב יותר למלך דוד, וְשָׁם נִקְרָא שבע בן בכרי, כלומר, הוא פשוט הזדמן למקום הוויכוח במקרה. שבע מתואר בתור אִישׁ בְּלִיַּעַל, שזהו אדם רשע שפועל בלי שום גבולות. שבע הגיע משבט בנימין, השבט של שאול המלך, והוא שמר טינה וכעס על כך שהמלוכה עברה ממשפחת שאול לדוד. כשהוא ראה שדוד שותק ולא מתערב בוויכוח שבין השבטים, הוא החליט לנצל את ההזדמנות כדי לסכסך ולפתוח במרד נגד המלך. לכן, וַיִּתְקַע בַּשֹּׁפָר, פעולה שנועדה להיות אות וסימן ברור לכך שפורץ מרד. שבע פונה לאנשים ואומר להם: אתם רבים למי יש יותר חלק במלך? אז תדעו שאֵין לָנוּ חֵלֶק בְּדָוִד! הוא גם מוסיף וְלֹא נַחֲלָה לָנוּ בְּבֶן יִשַׁי, שזה בעצם לומר את אותו הדבר במילים אחרות, כדי להדגיש שאין להם שום קשר אליו. לבסוף הוא צועק לכולם אִישׁ לְאֹהָלָיו יִשְׂרָאֵל, זוהי קריאה לכל האנשים לעזוב את דוד, לחזור הביתה ולמרוד בו.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פרק י״ט
פסוק ב׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.