תארו לעצמכם מצב שבו אחרי סערה גדולה ובלאגן רציני, הכל סוף סוף נרגע וחוזר למקום. זה בדיוק מה שקורה עכשיו בממלכה של דוד. אחרי תקופה קשה של מרידות שניסו לפלג את העם, השלטון של דוד חוזר להיות חזק ויציב, ממש כאילו הוא הוכתר למלך מחדש. כדי להראות שהסדר חזר, התנ"ך מונה את השרים החשובים שלו.
הראשון שמוזכר הוא שר הצבא, והכתוב אומר: וְיוֹאָב אֶל כָּל הַצָּבָא יִשְׂרָאֵל. מסתתר כאן סיפור מעניין: דוד המלך בעצם תכנן להעביר את יואב מתפקידו ולמנות מישהו אחר במקומו. אבל יואב הצליח לנצח את המורדים במלך, צבר כוח רב, והעם העריץ אותו. דוד הבין שאי אפשר להדיח אותו, ולכן יואב נשאר המפקד היחיד של כל צבא ישראל.
בהמשך מסופר על שר נוסף, וּבְנָיָה בֶּן יְהוֹיָדָע, שהיה מופקד עַל הַכְּרֵתִי וְעַל הַפְּלֵתִי. אלו היו יחידות מובחרות של לוחמים וקשתים מצטיינים שהיו נאמנים באופן אישי למלך דוד.
האזכור של שני השרים הבכירים האלה יחד בא ללמד אותנו שיעור חשוב: למרות כל הזעזועים שהממלכה עברה, היא חזרה להיות חזקה ויציבה, והתפקידים הכי חשובים נשארו בידיים בטוחות וללא שינוי.