לאחר שסיים לברך את העם, וַיָּשָׁב דָּוִד לְבָרֵךְ אֶת בֵּיתוֹ ולדרוש בשלום משפחתו. במקום קבלת פנים חמה, וַתֵּצֵא מִיכַל בַּת שָׁאוּל לקראתו בתוכחה ואמרה בלעג מַה נִּכְבַּד הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, כשכוונתה הפוכה לחלוטין והיא סבורה שהתבזה ופגע במוסד המלוכה. היא האשימה אותו שאֲשֶׁר נִגְלָה הַיּוֹם לְעֵינֵי אַמְהוֹת עֲבָדָיו, כלומר ירד אל השפחות הפשוטות ללא צורך ציבורי, ותוך כדי הריקוד בשרו נחשף שוב ושוב כְּהִגָּלוֹת נִגְלוֹת אַחַד הָרֵקִים, כאותם אנשים פוחזים וחסרי צניעות. בעוד שמיכל ייצגה את ההקפדה של בית אביה על כבוד המלכות, דוד בחר לוותר על כבודו האישי למען כבוד ה', פער שהוביל לריחוק ביניהם ולעונש עקרות למיכל.
שמואל ב, פרק ו׳, פסוק כ׳
וַיָּ֥שׇׁב דָּוִ֖ד לְבָרֵ֣ךְ אֶת־בֵּית֑וֹ {ס} וַתֵּצֵ֞א מִיכַ֤ל בַּת־שָׁאוּל֙ לִקְרַ֣את דָּוִ֔ד וַתֹּ֗אמֶר מַה־נִּכְבַּ֨ד הַיּ֜וֹם מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר נִגְלָ֤ה הַיּוֹם֙ לְעֵינֵי֙ אַמְה֣וֹת עֲבָדָ֔יו כְּהִגָּל֥וֹת נִגְל֖וֹת אַחַ֥ד הָרֵקִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.