יצא לכם פעם לראות מקהלה גדולה שרה יחד? איך כולם יודעים בדיוק מתי להתחיל, מתי לסיים ומתי לשיר בקול חזק או חלש? תמיד יש אדם שעומד מולם, מדריך אותם ומנצח עליהם. כך היה גם בעבודת הקודש. כנניהו היה מראשי הלויים, והתפקיד שלו היה להיות אחראי על השירה. השירה הזו נקראת בְּמַשָּׂא, מלשון נשיאה, משום שכדי לשיר צריך להרים ולשאת את הקול, וגם מפני שהלויים היו נושאים בקולם מילות שבח לה׳.
התפקיד המעשי של כנניהו מתואר במילה יָסֹר, כלומר הוא היה המדריך והמנהיג של המשוררים. הוא חיבר אותם יחד, קבע מתי יתחילו ויסיימו, והורה להם איך לדייק במנגינה ומתי להרים או להנמיך את קולם. ולמה דווקא הוא נבחר לתפקיד החשוב הזה? כִּי מֵבִין הוּא. שירת הקודש צריכה להיעשות על ידי מומחים, וכנניהו היה אדם שהבין לעומק את חכמת השיר וידע בדיוק איך להדריך את כולם כדי שהשירה תישמע בצורה הטובה והראויה ביותר.