ניסיתם פעם לספור כמה גרגרי חול יש לכם ביד? זה כמעט בלתי אפשרי! ככה בדיוק ה' הבטיח לאבות שלנו, אברהם יצחק ויעקב, שעם ישראל יהיה כל כך גדול ורב, עד שאי אפשר יהיה לספור אותו, ממש כמו עפר הארץ וכוכבי השמיים.
לכן, כשדוד המלך רצה לספור את כל העם, זה היה בעייתי. הוא ביקש מיואב, שר הצבא שלו, לעשות את המפקד הזה. יואב הֵחֵל, כלומר התחיל לספור, אבל הוא הרגיש שזה לא נכון לעשות ולכן וְלֹא כִלָּה, הוא לא השלים וסיים את המשימה. יואב ספר רק את האנשים המבוגרים בני עשרים ומעלה, ודילג בכוונה על שבט לוי ושבט בנימין.
אפילו שהספירה נעצרה באמצע, התעורר קֶצֶף, כלומר כעס, והגיעה מחלה לעם. עצם המחשבה לנסות ולספור את כולם פגעה בהבטחה החשובה של ה'. בגלל המאורעות הקשים האלו, וְלֹא עָלָה הַמִּסְפָּר, המספרים של האנשים שכן נספרו לא נכתבו בספר ההיסטוריה הרשמי של דוד המלך. הרישום נעצר, כדי לזכור שאת עם ישראל פשוט אי אפשר למנות.