אִישׁ אֶחָד מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים, תלמיד המכין את עצמו לנבואה, פונה אֶל־רֵעֵהוּ, ידידו הקרוב או נביא כמותו. הוא דורש ממנו בִּדְבַר ה', כלומר בציווי ישיר מאת ה', הַכֵּינִי נָא, אך וַיְמָאֵן הָאִישׁ ומסרב להכותו בגלל קרבתם וחברותם. התרחשות זו היא משל חי שנועד להעביר מסר נוקב למלך אחאב, לאחר שריחם על מלך ארם ושחרר אותו בניגוד להוראת ה'. דרך עונש המוות המיידי שקיבל הידיד על סירובו, המחיש הנביא לעיני העם והמלך כי אי ציות להוראה אלוהית מחייב מיתה בידי שמים, ובכך עקף את מגננותיו של אחאב וגרם לו לחרוץ את דינו שלו עצמו.
מלכים א, פרק כ׳, פסוק ל״ה
וְאִ֨ישׁ אֶחָ֜ד מִבְּנֵ֣י הַנְּבִיאִ֗ים אָמַ֧ר אֶל־רֵעֵ֛הוּ בִּדְבַ֥ר יְהֹוָ֖ה הַכֵּ֣ינִי נָ֑א וַיְמָאֵ֥ן הָאִ֖ישׁ לְהַכֹּתֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.