מלכים א, פרק כ׳, פסוק ל״ט

הנביא מציג את עצמו כחייל פשוט ופונה אל המלך בזעקת מחאה, כאשר וְהוּא צָעַק, כדי להציג בפניו משל המשקף את התנהלות המלך עצמו. הוא מספר כי במהלך הקרב סטה אדם מדרכו, וְהִנֵּה אִישׁ סָר, ומסר לידיו שבוי מלחמה, וַיָּבֵא אֵלַי אִישׁ. המפקיד התרה בו שאם השבוי יברח וייעלם, אִם הִפָּקֵד יִפָּקֵד, השומר ישלם בחייו, וְהָיְתָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ, או שייאלץ לשלם קנס כספי עצום, אוֹ כִּכַּר כֶּסֶף תִּשְׁקוֹל. סיפור המעשה מסמל את בן הדד מלך ארם שאותו מסר ה' לידי עם ישראל, והעונש הכפול רומז למותו העתידי של אחאב ולרכוש שישדדו הארמים בעקבות שחרורו.