רגע חשיפת הזהות מתרחש כאשר הנביא המסווה מגלה את פניו ומסיר את האפר המכסה את עיניו. פעולה זו מנוסחת בפסוק במילה הכתובה מעל אך נקראת במסורת מֵעֲלֵי. מיד עם הסרת הכיסוי, מלך ישראל מזהה אותו. הבנתו של המלך כי האיש שעומד מולו מהנביאים הוא נשענת על כך שזהו אותו נביא שכבר הופיע לפניו בעבר, ולכן פניו היו מוכרות לו.
מלכים א, פרק כ׳, פסוק מ״א
וַיְמַהֵ֕ר וַיָּ֙סַר֙ אֶת־הָ֣אֲפֵ֔ר (מעל) [מֵעֲלֵ֖י] עֵינָ֑יו וַיַּכֵּ֤ר אֹתוֹ֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֥י מֵהַנְּבִיאִ֖ים הֽוּא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.