רגע חשיפת הזהות מגיע כאשר הדמות המסווה מגלה את פניה. ברמה הטקסטואלית, המילה הכתובה בפסוק היא מעל, אך מסורת הקריאה היא מֵעֲלֵי [מנחת שי]. ברגע שהנביא מסיר את האפר המכסה את עיניו, מלך ישראל מזהה אותו מיד [רלב"ג]. ההכרה של המלך בכך שמהנביאים הוא נשענת ככל הנראה על כך שזהו אותו נביא שכבר הופיע לפניו קודם לכן, ולכן פניו היו מוכרות לו [ביאור שטיינזלץ].
מלכים א, פרק כ׳, פסוק מ״א
וַיְמַהֵ֕ר וַיָּ֙סַר֙ אֶת־הָ֣אֲפֵ֔ר (מעל) [מֵעֲלֵ֖י] עֵינָ֑יו וַיַּכֵּ֤ר אֹתוֹ֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֥י מֵהַנְּבִיאִ֖ים הֽוּא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.