הנביא מכין מפגש מבוים במטרה לגרום למלך אחאב לחרוץ את דינו שלו בעצמו [רד"ק]. לשם כך, הוא יוצא להמתין למלך במסלול נסיעתו [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. בחלק מהגרסאות מופיע הביטוי עַל־הַדָּרֶךְ, בעוד שבכתבי יד ודפוסים אחרים הנוסח הוא "אל הדרך" [מנחת שי].
כדי להשלים את התרמית, הנביא נדרש להסתיר את זהותו. המילה וַיִּתְחַפֵּשׂ מבטאת שינוי והחלפה של בגדים במטרה למנוע זיהוי [רש"י, מצודת ציון]. הפרשנים מסכימים כי המילה בָּאֲפֵר מתארת פריט לבוש, כגון סודר, צעיף או מעפורת שאדם עוטה על ראשו. מבחינה לשונית, המילה "אפר" היא היפוך אותיות של המילה "פאר", והיא קשורה לפארי המגבעות שנועדו לפאר ולייפות את האדם [רד"ק, מצודת ציון]. הניקוד בקמץ באות בי"ת מצביע על ה"א הידיעה, כלומר הנביא התעטף בצעיף הספציפי והידוע [רד"ק].
הנביא הניח את הצעיף עַל־עֵינָיו כדי להסוות את פניו. בדרך כלל, נביאים היו מוכרים לכל בזכות לבושם הייחודי. לכן, הנביא לא הסתפק רק בהסתרת פניו, אלא גם הקפיד להחליף את כיסוי הראש הרגיל שלו בצעיף אחר, וכך הבטיח שמלך ישראל לא יוכל לזהות אותו בשום צורה [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].