שליחיו של בן הדד שבים כדי להבהיר ולהחמיר את דרישות הכניעה. לאחר שהושגה הסכמה לכאורה לדרישה הראשונית, המלאכים חוזרים כדי להסביר את המשמעות המעשית של אותה כניעה ולהכין את הקרקע לשלב הבא.
הפרשנים מציגים זוויות שונות למטרת שליחות זו ולמשמעות המילים לִי תִתֵּן. יש המדגישים את המעבר מהסכמה עקרונית למסירה בפועל. לפי גישה זו, בן הדד מבהיר כי לא שלח את המלאכים רק כדי לאשר את עצם השעבוד והבעלות על הרכוש, שכן עובדה זו כבר הייתה ידועה, אלא כדי לדרוש את מסירת הרכוש לידיו באופן מעשי [מלבי"ם]. נדבך נוסף לדרישה זו הוא שלילת העצמאות בביצוע המסירה, תוך אזהרה מפורשת כי אין למסור את הרכוש על פי בחירה אישית או ראות עיניים של הנותן [ביאור שטיינזלץ].
מזווית אחרת, חזרה זו על הדרישה נאמרת כהקדמה להחמרת המצב. בן הדד מצהיר למעשה כי הוא אכן יודע שרכוש זה יינתן לו כפי שהוסכם, אך ציון עובדה זו נועד לשמש רק כבסיס לכך שכעת בכוונתו לגזור גזירה חדשה וקשה יותר [רש"י].