שליחיו של בן הדד שבים כדי להבהיר ולהחמיר את תנאי הכניעה שהוסכמו. המלך מבהיר כי הדרישה לִי תִתֵּן אינה מסתכמת רק בהכרה עקרונית בבעלותו על הרכוש, אלא מחייבת מסירה מעשית לידיו, מבלי להשאיר לנותן כל עצמאות או זכות בחירה לגבי אופן המסירה. יתרה מכך, החזרה על ההסכמה למסירת הרכוש נועדה לשמש בסיס והקדמה להטלת גזירה חדשה וקשה יותר.
מלכים א, פרק כ׳, פסוק ה׳
וַיָּשֻׁ֙בוּ֙ הַמַּלְאָכִ֔ים וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֹּה־אָמַ֥ר בֶּן־הֲדַ֖ד לֵאמֹ֑ר כִּֽי־שָׁלַ֤חְתִּי אֵלֶ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר כַּסְפְּךָ֧ וּֽזְהָבְךָ֛ וְנָשֶׁ֥יךָ וּבָנֶ֖יךָ לִ֥י תִתֵּֽן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.