תגובתו של בן הדד למרי של אחאב מאופיינת בזלזול ובשכרות, בעודו יושב עם בעלי בריתו בַּסֻּכּוֹת, שהיו מבנים במחנה הצבאי מחוץ לעיר שנועדו להגן עליהם מפני השמש. מתוך ביטחון מופרז בניצחונו ובהשפעת היין, המלך לא טרח לצאת בעצמו למערכה, אלא פקד על משרתיו שִֽׂימוּ, כלומר היערכו למלחמה, חגרו חרבות או הכינו כלי מצור. העבדים צייתו להוראה וַיָּשִׂ֖ימוּ עַל־הָעִֽיר, והחלו בהטלת מצור או בהצבת מארב. עם זאת, ייתכן שהם רק הספיקו להכין את כלי הנשק בטרם הופתעו ממתקפה ישראלית מוקדמת בעוד הארמים עדיין שותים במחנה.
מלכים א, פרק כ׳, פסוק י״ב
וַיְהִ֗י כִּשְׁמֹ֙עַ֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה וְה֥וּא שֹׁתֶ֛ה ה֥וּא וְהַמְּלָכִ֖ים בַּסֻּכּ֑וֹת וַיֹּ֤אמֶר אֶל־עֲבָדָיו֙ שִׂ֔ימוּ וַיָּשִׂ֖ימוּ עַל־הָעִֽיר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.