מלכים א, פרק ז׳, פסוק ל׳

מכונות הנחושת שנשאו את הכיורות במקדש היו ניידות ונעו על אַרְבָּעָה אוֹפַנֵּי נְחֹשֶׁת, שמעליהם הונחו סַרְנֵי נְחֹשֶׁת ששימשו כלוחות הרצפה של המכונה או כצירים לגלגלים. בארבע פינות הבסיס, שהן פַעֲמֹתָיו, בלטו כלפי מעלה תומכות שנקראו כְּתֵפֹת על שם תפקידן לשאת את המשא. תומכות אלו ייצבו את המבנה מִתַּחַת לַכִּיֹּר כדי שלא יחליק פנימה, והן היו יְצֻקוֹת בתבנית כמקשה אחת יחד עם הבסיס, בניגוד לשאר העיטורים שנעשו במלאכת ריקוע. מצד כל אחת מן הכתפות, כלומר מֵעֵבֶר אִישׁ, שובצו לֹיוֹת, שהן קישוטים שעוצבו כצורות המשולבות זו בזו.